יוצא לי לדבר עם הרבה אנשים על מערכות היחסים שלהם והרבה ממערכות היחסים האלה בריאות בערך כמו נגיף האבולה: קור, ריחוק, חוסר אהבה וכו'
אני שומעת את הסיפורים על שברון הלב והבדידות, השקרים והרמאות והכאב. תמיד הכאב.
באופן בלתי נמנע, השיחות הללו מסתיימות בצורה כלשהי של אותה שאלה: "למה?" למה הוא עשה לי את זה? למה לא אכפת לו יותר? למה הוא לא ישתנה?
טולסטוי אמר שכל מערכות היחסים המאושרות זהות, אבל כל מערכת יחסים לא מאושרת היא ייחודית בדרכה. אני מניחה שזה נכון. אבל אני חושבת ששאלת הנאמנות, מדוע אנשים מסוימים בוחרים להישאר נאמנים ואחרים לא, היא די פשוטה.
מסתבר שבגידה היא למעשה עניין לא נדיה אצל גברים ונשים כאחד. למעשה, סקרים מעריכים שכמעט רבע מכלל הנישואים חווים בגידה בשלב מסוים. ואילו רק האנשים שענו בכנות או גילו על זה.
מאוד קשה לרוב האנשים להיות הגיוניים לגבי בגידה. הם מתחילים לזעום, להיות רגשניים ובעיקר נקמניים או שהם כל כך עצובים וכואבים שהם לא יכולים לבחון את המצב בצורה סבירה ולראות את כל שלטי האזהרה משתרעים קילומטרים מאחוריהם.
אז בואו נפרק את זה בהיגיון. אני יודעת שאלגוריתמים הם לא בדיוק רומנטיים או סקסיים. אבל כך גם לא בגידות. אז לעזאזל, אתן מקבלות את האלגוריתם.
תוכן עניינים
אלגוריתם הבגידות
אלגוריתם הרמאות הוא די פשוט והולך כדלקמן:
סיפוק עצמי > אינטימיות = רמאות
בעברית פשוטה: כאשר הצורך של אדם בסיפוק עצמי גובר על הצורך שלו באינטימיות, סביר להניח שהתוצאה תהיה בגידה. בואו נפרק את זה קצת יותר ונחפור קצת יותר לעומק:
- כבני אדם, לכולנו יש רצון טבעי לסיפוק עצמי. אוכל טוב. סקס טוב. קצת עבודה. הרבה שינה. פורנו, משחקי וידאו אוכל עתיר סוכר וכו'
- כבני אדם, יש לנו גם רצון טבעי לאינטימיות ולהרגיש נאהבים על ידי מישהו אחר, להרגיש כאילו אנו חולקים את חיינו עם מישהו.
- למרבה הצער, שני הצרכים הללו סותרים אחד את השני לעתים קרובות. כדי להשיג את האינטימיות והאהבה הזו, את צריכה לעיתים להקריב את הסיפוק העצמי שלך. כדי להשיג סיפוק עצמי, לעתים קרובות את צריכה להקריב קצת אהבה ואינטימיות. זה יכול להיות פשוט כמו צפייה בסרט שאת לא ממש אוהבת או להשתתף באיזו מסיבת עבודה משעממת שלא אכפת לך ממנה. אבל זה גם יכול להיות עמוק ומורכב, כמו להיות פתוחה לגבי הפחדים וחוסר הביטחון שלך בפני בן הזוג או התחייבות מודעת להיות מונוגמית עם אותו אדם לזמן בלתי מוגבל.
- אם אדם מעריך את הסיפוק עצמי יותר מהאינטימיות שהוא משיג ממערכת יחסים, אזי הוא יפסיק להקריב למען הקשר וסביר להניח שיבגוד בסופו של דבר. אם אדם מעריך את האינטימיות שהוא משיג ממערכת יחסים יותר מאשר סיפוק עצמי, אזי הוא יקריב ברצון חלק מהסיפוק העצמי שלו כדי להישאר נאמן.
- תחשבי על זה כמו מאזניים. מצד אחד יש לך סיפוק עצמי ומצד שני יש לך אינטימיות. אם בשלב כלשהו צד הסיפוק העצמי גובר על צד האינטימיות, אז יש סיכוי טוב להגיע למצב של בגידה.
שתי הסיבות העיקריות שבגללן גברים בוגדים
ישנן שתי דרכים שזה יכול לקרות. הדרך הראשונה היא שהגבר שלך הוא פשוט רדוד ואנוכי וצריך להיות מסופק כל הזמן. הסיבה השנייה היא שמערכת היחסים לא מצליחה לספק אינטימיות ותשוקה מספקת. בואו נפרק את שתי הסיבות הללו כל אחת בנפרד.
סיבה מס' 1: צורך גדול מדי בסיפוק עצמי
בעיניי, ההגדרה של בגרות היא היכולת לדחות סיפוק עצמי לטובת מטרות חשובות יותר לטווח ארוך.
את לא מאוננת בעבודה כי זה יגרום לפיטורין שלך. אתה לא אוכלת עוגת שוקולד לארוחת בוקר כל בוקר כי זה יעשה לך התקף לב עד גיל 32. את לא מדביקה את אפעפי העיניים שלך לפני שאת אוספת את הילדים מבית הספר כי, ובכן, אלוהים, האם אני באמת צריך להסביר את זה?
בטח, הדברים האלה מרגישים נחמדים, אבל יש לך חששות גדולים וחשובים יותר ואת יודעת לדחות את הסיפוק שלך כדי לבטל את החששות הללו.
זה נקרא "בגרות". זה נקרא "להיות מבוגר". זה נקרא "לא להיות דפוקה בראש".
בגידות נופלת תחת אותה מטרייה. בטח, אולי זה מרגיש טוב לקבל סיפוק מאותו זר שרמנטי ומסוקס, אבל אדם בוגר מסוגל לסגת לאחור ולדחות את סיפוקו לטובת מחויבות חשובה יותר לכל החיים.
בוגדים מגיעים בשני טעמים: כאלה המבקשים לפצות א עצמם יתר על המידה ותאבי כוח.
אילו שמפצים מתמקדים כל הזמן בסיפוק עצמי, כי הם מרגישים כל כך אומללים עם עצמם שהם צריכים לגרום לעצמם להרגיש טוב כדי להסתיר את העניין כל הזמן. רוב הסיכויים שהבגידה היא פיצוי יתר עלוב, בגידה היא לא ההתנהגות ההרסנית היחידה שעוזרת להם עם סיפוק עצמי. הם עשויים להיות שתיינים כבדים, בליינים אובססיביים או משתמשי סמים.
או שהם פשוט ינסו להשתלט על העולם.
האנשים בשלטון הם בדיוק דוגמא לתאבי כוח.הם ג'ינגיס חאן. או לאחרונה, ביל קלינטון וארנולד שוורצנגר. הם אנשים שאין להם מי שיגיד להם "לא" או כאלה שאינם מתמודדים עם השלכות ממשיות של מעשיהם. או במקרה של חאן, אדם שרק טבח אנשים חפים מפשע ורצה לבלות את השבוע שאחרי באורגיית דם עם כל הבתולות המקומיים.
אבל אלה לא רק אנשים עם כוח חברתי. אלה יכולים להיות אנשים שניתן להם כוח מוחלט על מערכת היחסים, אנשים שלא רואים שום השלכה למעשיהם על ידי בני הזוג שלהם. כן, את יכולה מבלי משים לאפשר לבן הזוג שלך לבגוד בך. מה שמביא אותנו לסיבה השנייה.
סיבה מס' 2: היעדר אינטימיות אמיתית
זה לא מדע טילים לומר שהסבירות לבגידה בזוגיות עומדת ביחס ישר למידת האומללות של מערכת היחסים.
הבעיה היא שאנשים רבים לא מזהים את האומללות במערכות היחסים שלהם. הם באים ממשפחה מלאה במערכות יחסים אומללות ו/או יש להם היסטוריה ארוכה של מערכות יחסים אומללות, אז מבחינתם, זה אפילו לא עלוב, זה פשוט נורמלי.
ואז את מופתעת כשבעלך שוכב עם העוזרת. הכל היה כל כך טוב, מה קרה?
תני לי להסביר למה.
יש שני דפוסי יחסים שבדרך כלל מסתיימים בכך שמישהו בוגד. שניהם כרוכים בגבולות עלובים ושניהם יוצרים אשליה ש"הכל נהדר", כשבאמת מדובר בערימה זבל עם לבבות אדומים גדולים מצוירים עליה.
המצב הראשון הוא כאשר אחד מבני הזוג מרגיש כאילו הוא "עושה הכל" עבור בן הזוג השני. הם דואגים להם, נותנים להם את כל מה שהם רוצים, ובמקרים מסוימים תומכים בהם. האדם מרגיש כמו קדוש ארור ואז מה קורה? מרמים אותם.
הסיבה שזה מצב רעיל היא שכשאת עושה הכל בשביל בן הזוג שלך, כשאת מטפלת בכל הבעיות שלו ומראה לו שלא משנה מה יקרה את תמיד תעשי לו טוב יותר, את מראה לו שלמעשה אין השלכות על מעשיו. הם מאבד את העבודה שוב ואת מחליטה לתמוך בו ואז הם מבלים את ששת החודשים הבאים על הספה שלך בזמן שאת שולחת עבורו את קורות החיים . מה גורם לך לחשוב שהוא הולך להשתנות? מה גורם לך לחשוב שהוא אי פעם יעצור ויפקפק בהתנהגות שלו?
אם היה לך כלב שהשתין ללא הרף על השטיח ובכל פעם שניקית את השטיח אמרת "כמה אני אוהבת אותך חמוד" למה שהכלב אי פעם יפסיק להשתין על השטיח?
זה מה שקורה כגברים מהסוג הזה בוגדים. את למעשה מופתעת כאשר את סובלת ומאפשרת את ההתנהגות שהובילה אותם לבגוד לאורך כל הדרך. לא, זו לא "אשמתך", אבל את בטוח לא עזרת לעניין.
תאמינו או לא, מערכת יחסים בריאה ואוהבת מחייבת שאנשים יגידו "לא" זה לזה מדי פעם. כי רק אז שני אנשים, כיחידים שמכבדים את עצמם, יכולים לדון מה יעבוד ומה לא יעבוד עבורם בזוגיות.
המצב השני שבו בגידה מתרחשת בסופו של דבר הוא כאשר אחד מבני הזוג הוא רכושני ומקנא בטירוף.
תני לי לשאול אותך, האם הכרת את בודקת דרך קבע את הטלפון שלו בלי רשות, דורשת לדעת איפה הוא כל הזמן, כועסת בכל פעם שהוא יוצא עם החברים שלו בלעדיך וצורחת עליו עד שכלי דם מתנפחים לך בפנים אם הלך יום אחד בלי להתקשר או לשלוח הודעות טקסט? אז למה שלא יבגוד?
את בעצם מתייחסת אליו כאילו כבר רימה, למרות שלא עשה שום דבר רע. אז למה לא לרמות? זה לא יחמיר.
ובום, הוא רץ שוב לעוזרת.
התנהגות רכושנית/קנאית משדרת חוסר ביטחון קיצוני וחוסר כבוד עצמי. איך בן הזוג שלך יכול לכבד אותך אם את לא מסוגלת לסבול כל סוג של אי נוחות במערכת היחסים?
איך למנוע מגבר לבגוד
ישנם צעדים פשוטים שאת יכולה לנקוט כדי למנוע בגידות. שימי לב שהם לא באמת "פשוטים", שהם לא בהכרח קלים לביצוע.
הרשי לי להסביר.
שלב 1: אל תבחרי מישהו שלא יודע לדחות סיפוק עצמי
זה מובן מאליו, אבל גם אל תתאהבי באדם הראשון שמביט בך בלי לעשות פרצוף.
לצאת עם סיפוק עצמי יכול להיות מדהים, כל עוד את ממשיכה לספק אותו. את צריכה ללמוד להסתכל מעבר לתחושת הטובות ולהסתכל איך הבחור הזה חי את חייו בפועל. האם הוא מסוגל להקריב עבור הסובבים אותו9? האם הוא אימפולסיבי? האם נראה שחייו מלאים בדרמה מיותרת? האם הוא לוקח אחריות על מעשיו?
הבעיה עם אנשים שמבססים את חייהם סביב הסיפוק שלהם היא שלעתים קרובות הם נראים בטוחים בעצמם. אני זוכרת שכשפגשתי את החבר הראשון שלי, אחד הדברים שאהבתי בו היה שאם היה רוצה משהו הוא פשוט עשה את זה. הייתי כל כך חסרת ביטחון ומעוכבת באותה תקופה שחשבתי שזו הפגנת אמון מדהימה.
מה שגיליתי מאוחר יותר זה שזה היה למעשה תצוגה מדהימה של סיפוק עצמי. ברגע שהוא רצה לחוש גוף אחר הוא פשוט מצא לעצמי מישהי אחרת.
ביטחון סקסי אמיתי קיים רק כאשר למישהו נוח עם מה שאין לו. ביטחון אמיתי נובע מהיכולת לדחות ולוותר על הסיפוקים והרצונות ולנקוט את הפעולות המתאימות בעת הצורך.
את חייבת לזכור שהוא יצא איתך בשביל הסיפוק העצמי, לא בגלל האינטימיות. כמובן שהוא אהב להיות איתך, כל עוד זה היה בתנאים שלו. ברגע שהפסקת לספק לו סיפוקים, הוא הלך ומצא מישהי אחר שתעשה זאת.
שלב 2: אכיפת גבולות בריאים
זה אומר לעמוד על שלך. זה אומר לומר מה מקובל ומה לא מקובל במערכת היחסים גם על עצמך וגם על בן הזוג שלך. זה אומר לדבוק בהחלטות הללו ולעקוב אחריהם. זה אומר לעשות כמעט כל מה שהוסבר במאמר זה.
זה אומר שאת מכירה בכך שאתה לא אחראית בלעדית לאושר של בן הזוג שלך וגם הוא לא אחראי לשלך. שאין לך זכות לדרוש מממנו פעולות מסוימות וגם אין לו זכות לדרוש ממך.
זה אומר שהם אחראי לקשיים שלו בדיוק כפי שאת אחראית לאילו שלך.
זה אומר שלעתים שהדבר הנכון שאת יכולה לעשות עבור אדם אהוב הוא לאפשר לו להתמודד עם הבעיות שלו בעצמו.
שלב 3: תמיד היי מוכנה לעזוב
לעתים קרובות זה תופס אנשים לא מוכנים.
מערכת יחסים חזקה רק כמו הנכונות של כל אדם לעזוב. שימו לב שלא אמרתי רצון לעזוב, אלא נכונות לעזוב. כל מערכת יחסים בריאה דורשת מדי פעם "לא" אוהב אך תקיף. אחרת שום דבר לעולם לא ישתנה כי אין סיבה שזה ישתנה.
זוגיות היא לא חובה. זו בחירה. כזו שנעשית כל יום. זוהי בחירה שאומרת, "האינטימיות שאנו חולקים טובה יותר עבורי מאשר הסיפוק העצמי שלי." זוהי בחירה שמכירה בכך שההשקעה לטווח הקצר שווה את היתרונות לטווח הארוך. זו בחירה להעריך את מה שהפגיש את שניכם מלכתחילה. ואז לתת לזה להשאיר אותך שם.

לדנה חמש עשרה שנות ניסיון בהיכרויות ובשבע שנים האחרונות היא בעיקר רווקה שמחה. בתקופה זו היא יצאה עם אינספור גברים ונתקלה בכל מצב היכרויות שתוכלו לחשוב עליו, מהברזות, דרך סטוקרים ועד גברים המנסים להאשים אתכן כדי לקיים יחסי מין. אך בעיקר היו לה המון "כמעט" מערכות יחסים. כשהיא לא כותבת בלוגים על חוויות ההיכרויות שלה, אפשר למצוא אותה בחדר הכושר, מבשלת ארוחות בריאות בבית, מתעסקת טיפה בשיפור עצמי, או לצלילי מוזיקת הריקודים כברמנית אורחת.