אחת התגובות היותר מפתיעות שקיבלתי, בעיקר מנשים, היא שהן הרגישו שהבנתי היטב את "הפרספקטיבה הנשית על היכרויות". על זה אני אומרת, טוב תודה. אני אוהבת להקשיב וללמוד. אין לי עניין לכתוב מאמרי שטנה כדי לדכא נשים או גברים. תמיד יש משהו חדש לגלות ולדבר עליו.
אך זה גרם לי לחשוב, אולי הגיע הזמן לקפוץ שוב לאחור ולהתעמק בפרספקטיבה הגברית. אחרי הכל, אנשים (ובעיקר נשים) נואשים לדעת מה גברים באמת רוצים. הרבה כתיבה של גברים היא מבחינה היסטורית סקסיסטית, דומה לניגוח נשים או חזרה לממים או בדיחות פשוטות כדי להעביר נקודה. גברים לא תמיד מעבירים את המחשבות האמיתיות שלהם על מערכות היחסים שלהם, וזו הסיבה שגם גברים וגם נשים מוכנים לדשדש בדפי סקסיזם כדי לראות אפילו את הנקודות הטובות הבסיסיות ביותר לכותב להעביר.
כמו תמיד, אני אוהבת ומתעקשת לכבד את שני המגדרים, ואני לא חושבת שהורדת מגדר שלם עוזר לאף אחד. אני כאן רק כדי ללמוד ולחקור מה באמת הכי קרוב לליבם של אנשים.
חשבתי שכדאי שנבדוק את אחת הבעיות הנצחיות שמציקות למערכות יחסים רבות – מדוע גברים לא מבינים. או למה נראה שהם לא.
את יודעת על מה אני מדברת. הסטיגמה הזו קיימת כבר שנים. שגברים יכולים להיות לא רומנטיים, לא מושכים, לא סימפטיים. איפה האיש בסרט כשהמשבר מתרחש? הוא כנראה צופה בשידור ספורט כלשהו. מה הוא עושה כשהילד נתקל במשבר זהות? לעתים קרובות (לא תמיד) הוא מוצג כמרוחק, כאילו לא שם לב לשיחה (כי הוא לא שם לב). תראו כמה מדמויות הדגל הגבריות הבדיוניות שלנו – הומר סימפסון, אבא אמריקאי, טוני סטארק. או מתעלם, מרוכז בעצמו, או שניהם. הם לא תמיד רגישים לצרכים של הסובבים אותם.
כמובן, להצהיר הצהרות רחבות כל כך על כל זכר זה לא נכון. יש גברים שמבינים, או לפחות מנסים. אבל לפעמים, ומניסיונם של חלק, לעתים
קרובות למדי, נראה שגברים פשוט חסרים את איכות ההבנה הזו שהופכת כמה מהדמויות הגבריות הרומנטיות יותר לכל כך מושכות.
אולי זה דומה לניסיון שלך. אולי יש לך גבר, או שהיו לך גברים, בחייך שציפית ממנו ליותר, אבל הם פשוט נראו סתומים או ילדותיים או אדישים מכדי לתת לך את מה שהיית רוצה. אולי אמרת לו מה את צריכה, אבל אז הוא ממשיך לעצבן אותך איכשהו.
או אולי את בחורה כמוני, רק מנסה להבין הכל.
אז חשבתי לקחת נקודת מבט מציאותית על הסטיגמה ולחקור כמה מהסיבות האפשריות לכך שגברים לא מבינים.
תוכן עניינים
הוא לא מתאמץ מספיק
זו ההתנגדות הנפוצה ביותר של המחנה הנשי בנושא של סימפטיה של גברים. חוסר הניסיון לכאורה מייאש ומכעיס. כמה מאבקים אכן הסתיימו במשפט, "אתה פשוט לא מבין!". אחרי הכל, מה שאמרת הגיוני, לא? מה שאת מצפה צריך להיות ברור. זה לא אמור להיות קשה מדי עבורו לפתור את זה. ואם הוא היה שם לב, בוודאי הוא היה קולט את מה שאת צריכה ממנו.
עכשיו, אם הייתי זכר ששומע את ההצהרה הזו, התגובה המיידית שלי היא לומר, "היי חכי רגע… זה נראה קצת לא הוגן".
אבל אני חייבת לתת להצהרה הזו קצת קרדיט. אולי להצהרה הזו יש כל כך הרבה כוח כי, ובכן, אולי אנחנו לא.
גברים ונשים שונים. וההבדלים חורגים מהפיזי. אנחנו רוצים דברים דומים, אבל אנחנו צריכים שהם יתוקשרו בדרכים שונות רוב הזמן. לפעמים אני רואה בחורים מאשימים את בנות הזוג שלהם על כך שהן תובעניות מדי כשהם ממשיכים לנסות להבין אותה כאילו היא בחור אחר. כאילו את יכולה פשוט לריב ולהמשיך מיד הלאה, מה ששני בחורים יכולים לעשות די בקלות. איפה הרגשות שלך יכולים להתנפץ ופשוט להמשיך את היום שלך קצת יותר קל. מנקודת המבט הגברית, זה נראה כמו הדבר הרגיל לעשות – את רוצה להמשיך להתקדם, יש לך הרבה אחריות, את לא יכול לתת לרגשות שלך או לבעיות היום להאט אותך. אבל מנקודת המבט הנשית, וכל הבנות שקוראות חיכו למשפט הזה, נראה שלא אכפת לו.
בנות שימו לב, נקודה הוגנת. גבירותי, בואו נעשה את מירב המאמצים שלנו.
למרות זאת…
יש הרבה מקרים שבהם נעשה מאמץ משמעותי, אבל עדיין לא ממש שמים לב לזה. הייתי אומרת אפילו שזה קורה ברוב המקרים, למרות
את הנקודות הבאות ברצוני להציע לגברים ולנשים כאחד לשקול במסע לקראת הבנה טובה יותר זה של זה.
3
את לא אומרת למה אתה מתכוונת
סיפור קלאסי:
בחור: מותק, את נראית מוטרדת. את בסדר?
בחורה: : כן אני בסדר
בחור: האם אני יכול לעשות משהו כדי לשפר את הרגשתך?
בחורה: פשוט תעזוב אותי בשקט
בחור: אוקיי, רק תודיעי לי אם את צריכה משהו
**בחור' יוצא**
תרחיש נפוץ. אתה מכיר את הנוהל. כשזה קורה בסרטים, מה כל הבנות עושות? "מה אתה עושה אידיוט!!! תחזור לשם!!!”
למה?
כי היא אמרה שהיא בסדר ורוצה להישאר לבד.
אבל למה היא התכוונה?
היא רצתה שהוא יישאר ויקשיב, או שינחם אותה, יחזיק אותה, יהיה שם בשבילה.
וכאן הרבה גברים מתבלבלים. אבל אתן בנות צריכות להבין למה.
זה בגלל שגברים שומעים מה את אומרת, לא למה את מתכוונת.
לעיתים קרובות זו הסיבה שגברים בסופו של דבר פוגעים בבחורות שלהם בלי כוונה. כי אמרת דבר אחד, אבל זה לא מה שבאמת רצית לומר. הלקח לגברים הוא, הקשיבו לעומק. התהליך הזה לוקח זמן. הבעלים, החברים, האוהבים הכי טובים – הם גברים שלקחו את הזמן כדי ללמוד שהדרך שבה הגבה שלה זזה כשהיא אומרת איך היא מרגישה מסגירה שהיא לא בסדר, שאולי היא באמת רצינית הפעם וצריכה קצת מרחב , שהיא כן רוצה לדבר על זה אבל רק צריכה עוד קצת זמן כדי לעבד את זה כשהנוכחות שלו עדיין בחדר.
הלקח עבור הנשים, ועבור כולנו, הוא להשתפר בלומר למה את באמת מתכוונת.
להגיד ש"הוא פשוט צריך לפתור את זה" כל פעם מחדש זה לא הוגן. לא הייתi מצפות לאותו דבר מעצמכן. זה אותו דבר אם גבר אומר שהיה לו יום טוב בעבודה, למרות שהוא קרוב לפיטוריו או שצוות המכירות מציקים לו. כן, יש צורת אמנות בלראות את תגובת השטח של אנשים ומה הקירות שהם מציבים כשמשהו לא בסדר. אבל כמה יותר חזק זה אם אנחנו מסוגלים לתקשר באמון רב בדיוק מה קורה?
גם את לא בטוחה
ישנן תקופות מסוימות שבהן ההורמונים יוצאים מאיזון. שני ימים זהים יכולים לנוע מלהיות גן עדן ביום הראשון, ומעמקי הגיהנום ביום השני. שאת חמה, קרה, כועסת, עצובה, שמחה, לבד ומרגישה צפוף, הכל בו זמנית. אני מודה שהיה לי את הזמן הזה בחודש והתנודות האלה קיימות.
גם בימים שהם קצת יותר נורמליים ולא מושפעים מדם, הוא מתקשה להבין בדיוק מה את מרגישה. וככל שהוא שואל על זה ומנסה לעזור, כך הוא הופך להיות יותר מעצבן.
כי גם אתה לא בטוחה.
ומה קורה? הוא אומר, "את נראית עייפה, אולי כדאי שתנוחי?". את אומרת, "אני לא עייפה!!". הוא בורח. ברור שאני קצת מגזימה, אבל את מבינה את התמונה. הוא מנסה להבין מה קורה.
גברים יגידו בדרך כלל, "מותק, (תגידי את זה איתי עכשיו) אני לא קורא מחשבות"
הם באמת לא. אבל היה בהחלט עוזר אם אכן היו עושים זאת בימים מסוימים. שוב, זו בעיה אנושית, לא רק עניין נשי – חודשי.
אם את לא יודעת מה קורה איתך, רוב הסיכויים שגם האדם השני לא.
האם את מצפה ליותר מדי?
בסופו של יום, וזו אמירה שבטח ראית הרבה באתר הזה – גם גברים הם בני אדם. הם מתעייפים כמוך. הם מתבלבלים כמוך. יש להם מצבי רוח כמוך (טוב, לא בדיוק אותו הדבר, אבל הבנת את הנקודה). לפעמים אפילו יש להם עניינים משלהם, שלא לדבר על חוסר היכולת בכל יום נתון לעזור כל הזמן. הוא לא תמיד יצליח. אף גבר לא יעשה זאת. וזה נורמלי. עשי איתו חסד. עזרי לו להבין מה קורה.
אני חושבת שמה שיפה בזוגיות הוא שזה הריקוד האולטימטיבי. זה ללמוד להשתלב. זה להבין מה המהלכים שהאדם השני עושה, ולמה, ולהיות מסוגלת לנוע יחד מבלי שאף אחד מכם ילך לאיבוד או ייפגע. החלק העיקרי באמת הוא הגילוי האינסופי של ליבו של האחר.
לדנה חמש עשרה שנות ניסיון בהיכרויות ובשבע שנים האחרונות היא בעיקר רווקה שמחה. בתקופה זו היא יצאה עם אינספור גברים ונתקלה בכל מצב היכרויות שתוכלו לחשוב עליו, מהברזות, דרך סטוקרים ועד גברים המנסים להאשים אתכן כדי לקיים יחסי מין. אך בעיקר היו לה המון "כמעט" מערכות יחסים. כשהיא לא כותבת בלוגים על חוויות ההיכרויות שלה, אפשר למצוא אותה בחדר הכושר, מבשלת ארוחות בריאות בבית, מתעסקת טיפה בשיפור עצמי, או לצלילי מוזיקת הריקודים כברמנית אורחת.