הן מוותרות על תחום ההיכרויות אחרי חוויה שלילית אחת.

הנה העניין עם היכרויות: זה כמו לשחות בביצה כלשהי ליד כור גרעיני, לדחוק הצידה את הטינופת הזוהרות ואת הדגים בעלי שלוש העיניים, ולחפש את תיבת האוצר ההיא מספינת הפיראטים השקועה. עליכם לעבור מלחמת חפירות קלה שתמצאו את היהלום שלכן, וויתור כבר באתגר הראשון הוא הדרך להבטיח שזה לא יסתדר.

מאפשרות לחברים להכיר להן אנשים שהן בכלל לא מעוניינות בהם

את לא אומרת לא כי לא נעים לך לפגוע או להעליב. בשלב מסוים, זה פשוט הופך למשחק של "אתה רווק? אני מכירה מישהי שמחפשת – אתם תהיו מושלמים זה לזה! ”

חוזרות לאקס רק כדי לקבל חיבוק

אל תחליקים חזרה לתוך החול הטובעני המטעה של החיבוק

מנסות לבנות מערכת יחסים עם מישהו שרק מחפש סקס מזדמן.

להעמיד פנים כאילו הפעמים בהן נפגשים בשעה 23:00 לקיים יחסי מין הם דייטים ושהם פשוט "ממש עסוקים בדברים אחרים" הוא כרטיס חד כיווני לאכילה רגשית תוך כדי בכי במיטה.

רודפות באופן אובססיבי אחר "לפגוש איזה חמוד"

לא כל אחד שממתין יחד איתך התור לקופת חולים הוא תחילה של סיפור אהבה מהחלומות. גם אם הוא הביט בך למשך חצי שניה יותר מידי. אין ספק שכדאי לך להיות ערנית ולשים לב לסביבה שלך אבל , כמו שאמרנו, לא באובססיביות. למען הגילוי הנאות: עקבתי פעם אחרי בחור שחשבתי שהביט בי ברמזור למשך חמישה רמזורים נוספים בכיוון מנוגד ליעד שלי. הוא אפילו לא ידע שעישיתי את זה… ואילו 20 דקות שלא אקבל חזרה לעולם.

מכירות אותו לחברות מוקדם מידי

או יותר גרוע, למשפחה

יזיזים

לשכב עם חברי קבוצת החברים שלך בינתיים, כי את חרמנים, וגם רוצה להיות עם מישהו שאת יכולה פשוט להירגע ולהזמין איתו פיצה אחר כך. זה נשמע כמו המצב האידיאלי, עד שמישהו ירצה, ועכשיו שניכם צריכים להסתובב באותה חבורה ולהעמיד פנים שלא הייתם יחד.

יותר גרוע, זרים.

לדמיין, ולו בקצרה, שהזר שפגשת בבר עומד להיות מערכת היחסים המדהימה של חייך. זהו מדרון חלקלק שיביא אותך להתייחס לכל יציאה כאל סיכוי "לפגוש מישהו", כאשר רוב האנשים איתם את הולכת לבוא במגע מעוניינים יותר למצוא פיצה בדרך הביתה מאשר להיות בשיחה עם אדם אחר.

מרחמות על עצמן

את עלולה לשקוע כל כך בתפקיד "הרווקה הבודדה והמסכנה" – בין אם הקטנה עצמית אמיתי, או שעשוע אירוני – עד שהקווים מתחילים להיטשטש.

קובעות תאריכים ויעדים

קביעת מועדים מוזרים לעצמך או הקצבות זמן לכל מיני חלקים במערכות היחסים שלך.

מוותרות יותר מידי בשביל הנסיך

לעיתים בא מישהו ואת מחליטה (באופן לא מושכל) שהוא הוא האחד והעניין סגור. מכאן והלאה את הופכת להיות סמרטוט המתאים את עצמו למיועד. מאמצת את תחומי העניין שלו וזונחת את שלך, מתחילה לתכנן איך תראה הדירה שתשכרו יחדיו וכו' ובכלל לא שמה לב לדברים החשובים באמת.

זה נראה כמו מקום מתאים לספר לכן הכל על השנה בה שכנעתי את עצמי שאני העי אוהבת להקות אלטרנטיביות והופעות חיות כי הייתי נואשת להיות עם בחור שהיה אובססיבי כלפיהם. בהחלט השנה האפלה בחיי.

מקבלות עצות מאנשים שנמצאים במערכות יחסים מחורבנת

לא מתפקדת, תלויות, משעממת וכהנה וכהנה. רק שמולך הם מנפנפים בדגל של "אני לא לבד". הם בטח לא החבר/ה שצריכים לעזור לכם למצוא פתרונות בכל מחיר למצבכם העגום (כמו שהם קוראים לזה)

עיוורון

גם כאשר את רואה בבירור שהזוגיות לא בריאה את יודעת לשכנע את עצמך ואת הסביבה שהכל נפלא

נותנות הרבה יותר מידי הזדמנויות

לצאת לדייטים רבים יותר ממה שאתה צריכה עם מישהו שאת בהחלט לא ממש מעוניינת בו, כי היי, מסעדות ואלכוהול בחינם! עכשיו, לפני שאת אוכלת לי את הראש, הרשה לי להרגיע אותך בידיעה שגם אני עברתי במסלול הדייטים המביש הנ"ל. יצאתי עם בחור שלבש מגבעת אמיתית, כמו גם אפוד חליפה עם מכנסי הג'ינס והכפתור, יותר מפעם אחת, כי הוא אהב לקחת אותי למסעדות נחמדות. האם נהניתי ? כן!  האם זה היה שווה בסופו של דבר? לא. כולנו צריכות להשתפר…

מורידות סטנדרטים

לחיות בפילוסופיית "הרעב הוא הרוטב הטוב ביותר" בחיי האהבה שלך ולהגדיר את הסטנדרטים שלך כל כך נמוכים עד שהקריטריונים שלך הופכים ל"לא עבריין מורשע, יש מכונית ". בעתיד הלא רחוק תביטי על התקופה הזו כמו על בגד בלתי נסלח שלבשת שחשבת שנראה ממש חמוד באותה תקופה. בסופו של דבר את תשרפי את כל העדויות המצולמות

מרירות באופן לא הגיוני על החברות שמתחתנות

יאללה, תני להן את היום שלהן. אין צורך להיות מוזרה יותר ממה שאת ברגיל. האושר שלה לא נלקח מ"החשבון שלך"

מתייאשות

ההגדרה שלך כרווקה או כפנויה היא אכן חלק ממך אך זה לגמרי לא מה שיש לך להציע לעולם. אין לזה קשר לאישיות שלך או להישגים שלך. אילו הן נסיבות שיחלפו במהרה ולחלוטין לא תווית קבועה.