ישנם כמה נקודות בחיים שמפעילים לחץ ופוקוס נוסף על מצב חיי האהבה שלך. יום האהבה הוא המובן מאליו, שבו כל פינה בחנויות מכוסה באהבה (או אנטי אהבה, שעדיין מפעילה לחץ באותה מידה). חגים וימי הולדת הם זמן אחר שבו הביחד של אחרים מזכיר לך אם יש לך או אין לך בן זוג . ערב ראש השנה, אירועי אבני דרך והישגים, שינויי עונות – כל הדברים האלה יכולים להיות דקירות בלב בכל הקשור לחיי אהבה לא קיימים. אם את קוראת את זה, סביר להניח שאחת מהעונות האלה לוחצת לך על הכפתורים הלא נכונים, או שאת מכירה מישהי שחוותה את התסכול הזה.

אני שומעת מנשים על כמה הן מתוסכלות מהיעדר גברים טובים בסביבה. הייתי אומרת שלפחות מדי שבוע, אם לא יותר. זה משהו שכתבתי עליו בעבר כמה פעמים. אני יכולה להבין מאיפה יכול לנבוע תסכול כזה. יש גברים שעושים דברים איומים ומכתימים לחלוטין את הגבריות, חלקם עד כדי התרחקות מגברים לגמרי. לפעמים את מנסה להוציא את עצמך מהמרוץ אבל זה מרגיש כאילו אף אחד לא מעוניין. ואם הם מעוניינים, הם הטיפוס הלא נכון של הבחור, זה שמשאיר אותך עם לב שבור וההערכה העצמית קרועה לגזרים.

אבל כנראה יש היבט של התסכול שאנחנו לא תמיד מכירות בו, למרות שזו אולי הסיבה העיקרית לכך שמציאת גבר טוב יכולה להיות כל כך קשה – יש דברים שנעשים במערכות יחסים שמרחיקים את הגברים הטובים.

כמה ששמעתי את התסכול מנשים על מציאת גבר, שמעתי כמויות שוות של תסכול ואפילו כאב מהגברים הטובים שמתלוננים עליהם.

זה לא נועד לשפוט או לזלזל בך. הכוונה שלי היא לעזור להדגיש פער עצום משני הצדדים של גדר מערכת היחסים שאני רואה לעתים קרובות מדי. זה יהיה מגעיל מצידי לא לדבר על אחד המכשולים הגדולים ביותר שכולנו מתמודדים מולם במערכות היחסים שלנו עם אנשים אחרים – עצמנו. וכך, האם ייתכן שאת עושה דברים שמקשים על הדברים? הנה 7 דברים שמרחיקים את האנשים הטובים.

מס' 1: אומרת בפומבי שאת לא מכירה גברים טובים

אוקיי – זה הרוצח הגדול ביותר של מערכות יחסים פוטנציאליות שראיתי אי פעם, ואני רואה את זה הרבה. מדיה חברתית זה נהדר, אבל כשאת מעלה פוסט או שניים או מאה שאומר למה גברים מבאסים, או למה גברים הם לא טובים, או איך את לא מכירה גברים טובים, את הורגת את הסיכויים שלך . אפילו יותר כאשר את אומרת את זה באופן אישי.

כי גברים קוראים ושומעים את מה שאת אומרת, והם מרגישים כלולים בהצהרות שלך. זה כמו להתלונן על החברה בפני הבוס בזמן שאת מצפה לקבל קידום, או אפילו להגיש מועמדות לתפקיד ברמת התחלה תוך כדי הסבר למראיין למה את לא רוצה לעבוד שם.

אני זוכרת שביליתי עם קבוצה קטנה של אנשים לפני כמה שנים במרכז קניות. כולנו היינו רווקים, ופשוט בילינו. אחת הבנות בקבוצה, לאחר שאחד הבחורים קנה לה ארוחת צהריים ואחרת החזיקה את הדלת פתוחה עבורה, אמרה "אין גברים טובים , נראה שגברים כבר לא עושים דברים נחמדים לנשים". אאוץ. ראיתי את זה נאמר במערכות יחסים בשלב ההיכרויות, ראיתי את זה נאמר בנישואים, ראיתי את זה נאמר לפני שגברים התכוונו להציע לבנות. ההשפעה היא תמיד זהה – כאב, הלם, גועל ודגל ברור לגבר שאת לא מעוניינת או שאת לא פתוחה לשנות את דעתך.

גברים שומעים מה את אומרת, לא למה אתה מתכוונת. אם תמשיכי להגיד שאת לא מכירה אף אחד, את דוחפת את האנשים הטובים עד שהאמירה שלך תתממש ולא תכירי יותר גברים טובים.

מס' 2: חוסר עקביות

שום דבר לא מסובך יותר לעבוד איתו מאשר מישהו שכל הזמן משנה את דעתו.

כשאני רואה גבר שמתקשה להחזיק בעבודה רגילה או לקיים התחייבויות רגילות אחרות, למשל, אני רואה גבר שהולך להתייחס לאישה בחייו באותה חוסר יציבות, ובעיני זה דגל אדום ענק. לעתים רחוקות אני רואה חוסר עקביות תעסוקתי מבלי לראות גם אלמנט של חוסר עקביות יחסי ורגשי יחד עם זה.

אני גם מדברת עם גברים רבים שמתוסכלים מהכן והלא. בסופו של דבר גבר ממתין מוותר לנוכח התנהגות כזו ולאחר מכן מכונה לעתים קרובות ככשלון רומנטי בגלל שסרב להתעקש.

כולנו צריכים לעבוד על העקביות שלנו בחיים. בן זוג פוטנציאלי לחיים מחפש מישהי שהלב שלה יכול להיות בטוח איתו. מישהי אמינה. חוסר יציבות וחוסר עקביות שולחים מסר מאוד ברור שאת כנראה לא המקום הבטוח ביותר.

מס' 3: אין מספיק מערכות יחסים חזקות אחרות

אם אין לנו מספיק מערכות יחסים חזקות בחיינו שאינן בן/בת הזוג או בן הזוג הפוטנציאלי שלנו, אנחנו הולכות להפעיל כל כך הרבה לחץ על האדם הזה.

אני אוהבת את בן הזוג שלי , אבל הוא לא יכול לענות על כל הצרכים בחיי. יש צרכים מסוימים שרק הוא יכול (או צריך) לענות עליהם בוודאות, אבל  לא כדאי שאצפה ממנה להיות כל צרכי החברות שלי, כל התמיכה הרגשית שלי, כל החלומות וההשקפות שלי בחיים וכל התקוות שלי. זו דרך בטוחה  להיכשל.

אף אחד לא יכול לעשות את כל הדברים האלה בשבילך.

תארי לעצמך אם הייתי מצפה שכל הצרכים שלי למקלט בחיים ייענו על ידי מטריה. תמיכה אחת מכסה אותי. אם המטריה לא הייתה מכסה אותי במלואה או נשברת, הייתי מזלזלת וכועסת עליה . אבל הציפיות שלי היו לא הוגנות ולא מציאותיות – הייתי צריכה למצוא מחסה עם תומכות מרובות כדי להבטיח שמשקל הצורך שלי יתחלק באופן שווה ובר השגה.

באופן דומה, כאשר אנו מצפים משותף להיות מילוי מוחלט של כל צורך בחיינו, אנו מגדירים את עצמנו להיכשל. ראי באיזו מהירות גברים ואפילו הגברים הטובים ירוצו לגבעות כשהם מבינים שאת מצפה מהם להיות כל חבר/ה שאין לך, כל מערכת יחסים חזקה שלא בנית, והמרפא של כל חוסר ביטחון שיש לך.

מס' 4: לחפש גברים באותם מקומות

קשה למצוא גבר טוב אם את לא מחפשת במקומות שבהם נמצאים גברים טובים. במחקר שנערך לפני מספר שנים על איך להתחתן עם מיליונר הממצא המוביל שנראה ברור הוא שאנשים שרוצים להתחתן עם מישהו עשיר צריכים להסתכל ולבלות במקומות שבהם אנשים עשירים מבלים, כמו גם לעשות מה שעושים אנשים עשירים. זה נראה קצת ברור, וזה כל כך נכון לגבי דברים רבים אחרים בחיים – אם את רוצה לדוג, את צריכה לדוג איפה שהדגים נמצאים; אם את רוצה למצוא עבודה, את צריכה להגיש מועמדות היכן שאנשים צריכים; אם את רוצה לגדל גינה, את צריכה לשתול היכן שהזרעים יצמחו.

כמו כן, אם את רוצה גבר טוב, כנראה שלא תמצאי אותו במקומות שמהם גברים טובים נמנעים. אם את מחפשת לאן גברים הולכים רק כדי להיפגש עם נשים, את הולכת למצוא גברים שלא רוצים להתחייב. אם את מחפשת איפה לגברים יש השקפות עולם שונות לעצמך, את הולכת למצוא מישהו שסביר להניח שיתנגש איתך באופן קבוע.

אם את תמיד מחפשת ומוצאת את אותם סוגים של בחורים שאינם טובים עבורך, זה יכול לרוע המזל לשלוח הודעה שגויה לטיפוס הנכון. הוא יראה את ההעדפות והפעולות שלך, והוא ככל הנראה יפטור את עצמו מהרשימה. כשאנשים מאמינים אומרים שהם רוצים מישהו מאמין אבל רודפים אחרי אנשים עם אמונות שונות, זה מבלבל. עוד דוגמא היא כשאנשים אומרים שהם מעריכים צדק חברתי בבן/בת זוג אך מסתפקים לחלוטין בפלרטוט.

שותפות לחיים היא בדיוק זה – שותפות. אם את באמת מחפשת בן זוג שאת יכולה ללכת איתו במסע החיים, את צריכה לחפש במקומות שבהם את כבר צועדת, או לפחות היכן שהיית רוצה ללכת.

מס' 5: לחשוב שדחייה פחות פוגעת בגברים

אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את הציפייה שגברים לא צריכים להיפגע מדחייה, הייתי אישה עשירה באמת. הייתי אפילו יותר עשירה אם היה לי שקל על כל פעם שגבר אמר לי כמה דחייה עמוקה פגעה בו – בעבר או בהווה. צפיתי בגברים הטובים ביותר שאת יכולה לחשוב עליהם פורצים בבכי בניסיון להתמודד עם הכאב שבכך.

תמיד יש אלמנט של דחייה בכל מערכת יחסים. אפילו ברגע שאת סוף סוף עם מישהו, כולנו עושים דברים שיכולים להשאיר את האדם האחר עם הרגשה כאילו נשאר מבחוץ. אז יש אלמנט של ציפייה מכולנו להשתפר באופן שבו אנחנו מתמודדים עם זה.

אבל אפילו עם שליטה בהרגעה עצמית, אפילו האדם הטוב ביותר יתפורר תחת דחייה כואבת.

אני רואה את התרחיש הזה מתרחש לעתים קרובות כל כך במערכות יחסים. אנשים דופקים ומחפשים דרך דלת סגורה ואז יש ציפייה שאנשים צריכים להשלים עם זה. אבל המציאות היא שרוב הגברים לא.

לגברים יש אגו גדול יותר אך שביר יותר מנשים. מכות קבועות בביטחון העצמי דוחפות בסופו של דבר את האנשים הטובים, לא משנה כמה הם טובים.

מס' 6: לא אומרת למה אתה מתכוונת

אחד הסרטים האהובים עלי על מערכות יחסים הוא הסרט ארוס בהשאלה. אני נורא אוהבת את הסרט הזה. בפעם הראשונה שצפיתי בו, שנאתי אותו לחלוטין. זה כל כך הכעיס אותי, אבל בערך 20 דקות אחרי שהסרט הסתיים הבנתי למה אני כל כך כועסת – זה בגלל שהסרט הזה כל כך אמיתי לגבי איך אנשים מתנהגים.

זה סרט על נערה שחוגגת 30 ומוצאת את עצמה מתחרטת על מצב חיי האהבה שלה, מרגישה שהיא בזבזה את שנות העשרים לחייה. במהלך ימי האוניברסיטה שלה, היא באמת אהבה גבר בשם דקס, אבל ב"דייט" הראשון שלהם, רייצ'ל אומרת לדקס ולחברה הכי טובה שלה שהם רק חברים וששום דבר לא קורה. דקס לוקח את זה כסימן לכך שאין עתיד במערכת היחסים ההיא ושניהם מקבלים החלטות משנות חיים כתוצאה מכך, סוף סוף מגלים את האמת שנים מאוחר יותר, תוהים מדוע שניהם לא אמרו את כוונתם מתוך הַתחָלָה. יש גם אנשים אחרים בסביבת השניים האלה שלא אמרו למה הם באמת מתכוונים או ביקשו מה שהם באמת רצו. זה בלאגן מוחלט אבל תמונה עוצמתית של הנזק שאנחנו יכולים לגרום בחיינו ובחיי הסובבים אותנו אם לא אומרים למה אנחנו מתכוונים.

לומר למה אנחנו מתכוונים מחייב את כולנו להיות החלטיים ויעילים באופן שבו אנו חיים את חיינו. אנחנו לא יכולים להיות לא יעילים או לא בטוחים כל הזמן – אנחנו צריכים לקבל החלטות מחושבות שבהן אנחנו סופרים נכון את העלות, והמעקב שלנו צריך להיות חזק באותה מידה.

ראיתי יותר מדי נשים מרחיקות את הגברים הטובים בכך שאינן מזהות את כוחן של המילים שלהן, ולמען האמת, כולנו אשמים בכך במידה מסוימת. כולנו צריכים להשתדל להיות אנשים של המילה שלנו פן נסבול מהתוצאות של חוסר החלטיות והיסוס.

מס' 7: אי הבנה או זלזול בצורך של גבר בכבוד

הלב האמיתי של כל אדם זועק לכבוד. אנחנו רוצים שיכבדו אותנו על היכולת שלנו, על החזון שלנו, על המיקוד שלנו, על התרומה שלנו לעולם. אנחנו רוצים להיות הגיבור שלך. תראה כמה תובעני וכועס אדם נהיה כשהוא מרגיש שלא מכבדים אותו. אנחנו הופכים זכאים, מטורפים בכוח, לתסביכי נפוליאון שמאוד לא נעים להיות בסביבה.

גם גברים הם אנשים. גם הם חסרי ביטחון. גם הם חלשים. גם הם מנסים למצוא את הדרך שלהם בעולם. וכמוך, יש להם מערך צרכים בעולם מערכות היחסים. אי זיהוי החשיבות של כבוד יכול ליצור או לשבור מערכת יחסים נהדרת, או פוטנציאלית. הם מאוד מודעים לאופן שבו חוסר אהבה של גבר יכול להרוס אישה וכיצד אהבתו יכולה לגרום לה לפרוח – אני תוהה אם כולנו יכולות להיות מודעות יותר לצורך המקביל בלבו של גבר?

***

יכולתי להתייחס לפוסט הזה כמעט באותה קלות כמו לדברים שמרחיקים אנשים טובים ולא רק לדברים שמרחיקים את הגברים הטובים מכיוון שרבים מהם מתייחסים לשני המינים. נראה שזה פשוט הניסיון הנוכחי שלי בחיים שגברים לא באמת מתלוננים על המחסור בנשים כמו שנשים מתלוננות על המחסור בגברים טובים. אולי אני אכתוב את היצירה הנלווית לבחורים בפעם אחרת.

אבל אני מקווה שמצאת את זה חשוב לראות את הצד השני של השיחה. אני חושבת שלעתים קרובות נשים מופתעות לשמוע שלגברים באמת יש מודעות לאופן שבו דברים משפיעים עליהם ושהם באמת מושפעים מהאופן שבו הם מטופלים. אני חושבת שלמרות שיש הרבה גברים איומים בעולם, יש גם הרבה גברים נהדרים שם בחוץ שלפעמים מתעלמים מהם או דוחים אותם בהתנהגות כמו האמור לעיל.

אולי אם כל אחד מאיתנו יכול לעשות פחות ממה שדוחה אחד את השני ויותר מהדברים שמאחדים אותנו ומביאים קרבה עדינה לזוגיות, העולם שלנו יהיה מקום טוב יותר.

דנה בן ארי

לדנה חמש עשרה שנות ניסיון בהיכרויות ובשבע שנים האחרונות היא בעיקר רווקה שמחה. בתקופה זו היא יצאה עם אינספור גברים ונתקלה בכל מצב היכרויות שתוכלו לחשוב עליו, מהברזות, דרך סטוקרים ועד גברים המנסים להאשים אתכן כדי לקיים יחסי מין. אך בעיקר היו לה המון "כמעט" מערכות יחסים. כשהיא לא כותבת בלוגים על חוויות ההיכרויות שלה, אפשר למצוא אותה בחדר הכושר, מבשלת ארוחות בריאות בבית,  מתעסקת טיפה בשיפור עצמי, או לצלילי מוזיקת הריקודים כברמנית אורחת.